קניג שפיר נ' הראל חברה לביטוח בע"מ

פסק דין

פסק דין

1.התובעת הגישה כנגד הנתבעת שתי תביעות נפרדות שעילתן טיול להודו ביום 26.3.08.

בדיון מיום 17.7.12 הודיעה התובעת על מחיקת תביעתה בתיק 44513-08-11 וצמצמה את עילות תביעתה לעילות התביעה המפורטות בתביעתה שבתיק זה.

אשר על כן נמחקת, ללא צו להוצאות, התביעה שהוגשה בתיק מספר 44513-08-11.

2.התובעת יצאה לטיול בהודו למשך חצי שנה עם אופציה להארכה לשנה ורכשה אצל הנתבעת פוליסת בטוח.

בתחילת הטיול נפלה התובעת וריסקה את קרסול ושוק רגל שמאל ונקעה את רגל ימין.

התובעת טופלה בעזרת חברים, בהודו ודאגה לעדכן את הנתבעת בתאונה והובטח לה פינוי מיידי לארץ כדי שתעבור ניתוח חירום שנזקקה לו.

3.לא בוצע פינוי כמובטח והתובעת נאלצה להסתדר בהודו בכוחות עצמה ובסיוע אנשי המקום שיישאו אותה בידיהם תמורת תשלום.

לאחר שחזרה לארץ נהלה התובעת מו"מ עם הנתבעת כדי להסדיר את הפיצוי המגיע לה על פי הפוליסה ומפעם לפעם נדרשה להמציא מסמכים שונים להוכחת הוצאותיה ותביעותיה, וכך נמשך הדבר במשך כשלוש שנים מבלי שטורחת הנתבעת להפנות תשומת לבה לתקופת ההתיישנות המקוצרת על פי הפוליסה.

לכתב התביעה צרפה התובעת את פוליסת הבטוח ומסמכים רבים על התכתבות בינה לבין הנתבעת וקבלות על ההוצאות הנתבעות על ידה.

4.בכתב ההגנה טענה הנתבעת להתיישנות התביעה, טענה עליה לא עמדה בהחלטיות בדיון.

אינני סבור שבנסיבות המקרה ראוי היה לנתבעת לעמוד על טענת ההתיישנות לאחר שמתברר שהתובעת פנתה לראשונה בסמוך לחזרתה לארץ, והייתה בקשר מתמשך עם הנתבעת להסדרת הפיצוי ולהמצאת המסמכים שנדרשה להמציא.

אורך הרוח שגילתה התובעת בעשותה כל מאמץ להגיע להסדר מחוץ לכותלי ביהמ"ש ולא למהר להגיש תביעה משפטית לא אמורה לפעול לחובתה.

אין המדובר בתובע שישן על זכויותיו ונזכר לתבוע רק לאחר חלוף תקופת ההתיישנות או בסמוך לסיום מועד ההתיישנות שאז ניתן לטעון כנגדו להתיישנות תביעתו.

דומני כי העובדה שהנתבעת לא דחתה את התביעה אלא דרשה ראיות יש לראות בהודאה עקרונית בעילת התביעה ובדיקת סכום החיוב הנכון, ועל פי תנאי הפוליסה.

על פי סעיף 9 לחוק ההתיישנות מוארכת תקופת ההתיישנות מהמועד בו מודה נתבע בחוב ולכן אני דוחה כל טענת התיישנות, ככל שנטענת כנגד התביעה.

5.בדיון נשמעה עמדתו של נציג הנתבעת לרכיבי הנזק הנתבעים ולהלן אתייחס אליהם.

הרכיבים אשר טוענת הנתבעת כי לא מוכרים על פי הפוליסה, נכונהכאשר עומדת הנתבעת בהתחייבויותיה על פי הפוליסה ובמיוחד פנוי והטסה דחופים. משלא עמדה הנתבעת בחובתה הבסיסית האמורה נאלצה התובעת לפעול בכוחות עצמה, ולהוציא הוצאות שאינן כלולות בפוליסה אך בשל הנסיבות ולכן יש לחייב בהן את הנתבעת.

6.סך כל הרכיבים שפורטו וכומתו במטבע ההודי רופי מסתכמים בסך של 2,410 ₪ ועל הנתבעת לשאת בסכום זה.

הנתבעת הציגה קבלה לפיה שלמה לבית חולים בהודו ואולם טרם ששלמה נאלצה התובעת לשלם מכספה והציגה קבלה ואלו שני סכומים מצטברים ולא חופפים.